גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

שיטת ברנוביץ לעומת השיטה המתועשת: השוואה

ענף הבנייה בישראל צומח בקצב מסחרר, ומספר שיטות בנייה עיקריות עומדות בבסיס מרבית הפרויקטים ברחבי הארץ. בין המרכזיות שבהן ניתן למצוא את השיטה הקונבנציונלית הוותיקה, שיטת ברנוביץ' והשיטה המתועשת.

במה שונות שיטות בנייה אלו זו מזו, ומהם יתרונותיה המרכזיים של שיטת הבנייה המתועשת לעומת שיטת ברנוביץ? על כך בקצרה להלן. 

השיטה הקונבנציונלית

השיטה הקונבנציונלית מבוססת בעיקרון על בנייה לפי שלד נושא עומסים העשוי מבטון עתיר זיון עם קירות מילוי. כל חלקי שלד המבנה (תקרות, קורות, עמודים ויסודות) עשויים מבטון מזוין, מתוך מטרה להעביר את העומסים מהמבנה לקרקע.

היות שאלו פעולות המתקשרות עם שיטות בנייה ותיקות ומיושנות, השיטה הקונבנציונלית מאופיינת בזמן ביצוע ממושך, עבודת כפיים רבה, ובכך שכל העבודות מבוצעות באתר עצמו. הקבלן תלוי בבעלי מקצוע שונים ורבים, ונעשה שימוש מועט בלבד בטכניקות ממוכנות ו/או ציוד בנייה משוכלל.

שיטת ברנוביץ'

שיטת ברנוביץ' הינה שיטת בנייה המבוססת על ייצור אלמנטים באתר עצמו. בשיטה זו, נעשה שימוש בתבניות חזרתיות, הנפת התבניות עם האבן ויציקת האלמנט כנגדה.

יתרונותיה של שיטת ברנוביץ' טמונים בכך שהיא "מעין" שיטת בנייה מתועשת. עם זאת, היא מקפלת בחובה חסרונות משמעותיים לעומת בנייה מתועשת עם אלמנטים מוגמרים המיוצרים במפעל.

ראשית, שיטת ברנוביץ' מחייבת שטח התארגנות רב באתר. כמו כן, מדובר בשיטה "לא נקייה" אשר דורשת ביצוע עבודות ניקיון רבות ושטיפה של האלמנטים והאבן בעלויות המטפסות לכדי כ-70-80 ₪ למ"ר.

שיטת ברנוביץ' מתקשה גם להתמודד עם הסבות עבור טיפוסים מסוימים של אלמנטים מתועשים, תוך עמידה בלוחות הזמנים של הפרויקט. כידוע, אלו הסבות הדורשות שולחנות יציקה רבים, כוח עבודה מיומן ופרטי מסגרות כגון קורות, סרגלים וכדומה. משימה אשר לא ניתן לבצע באתר עצמו באופן קבוע, אלא רק במפעל מתועש המתמחה בייצור אלמנטים לטובת שיטות בנייה מתקדמות.

הקמתו של המפעל באתר דורשת השקעה ניכרת של משאבים ניהוליים בייצור, הנגזרים מטבע הדברים מהמשאבים המתועלים לבנייה. בנוסף, בנייה לפי שיטת ברנוביץ' תלויה בתחנות בטון של חברות חיצוניות, לעומת בנייה בשיטה מתועשת, אשר נשענת על מפעל שערוך לייצור עצמי של הבטון תחת בקרה ובעצמאות מוחלטת. כאשר האלמנטים מיוצרים במפעל מתועש ומסודר, ולא באתר הבנייה עצמו, ישנה גם אפשרות של אחסון מלאי רב וייצור אלמנטים למפרע (כולל טרם קבלת היתר בנייה).

שיטות בנייה מתועשות

השיטה המתועשת היא שיטת בנייה חדשנית, שמתבססת על ייצור חזיתות בתבניות פלדה מדויקות במפעל, אשר הינן יצוקות ביחד עם האבן בעזרת אביזרי הרמה המעוגנים לאבן ולבטון (על פי תקנים מחמירים). שיטת ההרכבה של החזיתות או האלמנטים המתועשים באתר הינה פשוטה ומדויקת, בהתבסס על פרטי חיבור קבועים, אינטגרליים וחיצוניים.

בצדי האלמנטים תעלות יצוקות, ובמהלך ההרכבה מושחלות בהן "חרבות" מפלסטיק אשר יוצרות איטום רציף וראשוני בין האלמנטים. בהשוואה בין שיטות בנייה שונות, השיטה המתועשת נהנית מיתרון בכך שהאלמנטים המיוצרים במפעל זמינים במידות שונות ורבות.

כולל אלמנטים עם פתחי חלונות, פתחי דלתות ואלמנטים לממ"דים עם פתחים מתאימים. הכל לפי המידות של יחידת הדיור, כפי שנקבעו בתכנון האדריכלי והתכנון הקונסטרוקטיבי-הנדסי של המבנה.

שיטות בנייה מתועשות נשענות על כך שרמת בקרת האיכות של האלמנטים המיוצרים במפעל הינה אבסולוטית. היא נעשית תחת תקנים מחמירים בהם עומדים המפעלים הטרומיים - מכון התקנים ותקן ISO:9002.

האלמנטים המתועשים משונעים ומובלים לאתר על גבי משאיות עם מתקנים ייעודיים לקירות. הנפתם נעשית בעזרת ציוד בדוק, אשר הינו חלק אינטגרלי מהאלמנטים, ועל פי פרוטוקולי עבודה מחמירים מבחינת בטיחות.

ניקיון והתאמה למרחבים אורבניים

בהשוואה בין שיטות בנייה שונות, השיטה המתועשת בולטת בייצור סביבת עבודה נקייה באתר. האלמנטים המסופקים מהמפעל הינם "המוצר הסופי של הבניין". בניגוד מובהק אל מול שיטות בנייה אחרות, אשר מייצרות באתר לכלוך רב לרבות מפגעים סביבתיים ופסולת בנייה.

יתרון חשוב נוסף המאפיין שיטות בנייה מתועשות לפי ייצור אלמנטים במפעל הוא שהן מספקות מענה מצוין לבנייה באזורים אורבניים צפופים. כולל פרויקטים להתחדשות עירונית כגון פינוי בינוי, תמ"א 38, עסקאות קומבינציה וכיוצא באלה.

בנייה במרכזי ערים מערימה על הקבלן קשיים מבחינת שטחי התארגנות באתר וגישה תחבורתית. בשיטה המתועשת, אין צורך בשטחי התארגנות כלל. לא כל שכן הקצאת שטחים ייעודים לתבניות, בלוקים, ברזל וכדומה. האלמנטים נפרקים היישר מעגלת המשאית, ותנועת הרכבים הכבדים פחותה.